כיצד להוסיף כתוביות לסרטון בחינם

כ-85% מהסרטונים ברשתות החברתיות נצפים עם קול כבוי. הנתון הזה מוזכר לעתים קרובות, והוא נכון באופן כללי: אנשים גוללים במיטה, ברכבת, ובפגישות שבהן הם אמורים להיות קשובים. אם הסרטון שלכם מסתמך על אודיו ואין בו כתוביות, רוב הצופים לא מבינים דבר. כתוביות כבר אינן "תוספת נחמדה" — הן הדרך היחידה שבה הסרטון מובן בכלל.

השיטה הישנה להוספתן הייתה להקליד כל שורה ביד ולגרור אותה למסגרת הימנית. זה כבר אחר צהריים שלם שהלך לאיבוד. היצירה האוטומטית מבצעת 90% מהעבודה תוך דקה בערך, ואז נותר רק לבצע ניקוי קל.

יצירת כתוביות

1. 1

   העלה את הסרטון שלך

   גרור את קובץ ה-MP4 (או MOV/WebM) לכאן. הכלי קורא את האודיו ישירות בדפדפן שלך — הקובץ אינו מועלה לשרת.

2. 2

   תן לזה לתמלל

   המערכת מייצרת שורות כתוביות מתוזמנות באופן אוטומטי, ומחלקת אותן לקטעים קלים לקריאה במקום טקסט רציף אחד.

3. 3

   עריכה ותיקון התזמון

   תקן מילים שנשמעו לא נכון, התאם את נקודת ההתחלה או הסיום של כל שורה, ואחד או פצל שורות שנשמעות לא טבעיות.

4. 4

   ייצא קובץ SRT או VTT

   הורד את קובץ הכתוביות והעלה אותו לעורך שלך, או העלה אותו יחד עם הסרטון ב-YouTube, ב-Vimeo או באתר שלך.

כתוביות קבועות לעומת כתוביות רכות

ישנן שתי דרכים שבהן כתוביות מופיעות בסרטון. כתוביות רכות הן קובץ SRT/VTT נפרד שהנגן מציג ככיסוי — YouTube ו-Vimeo משתמשים בהן, והצופה יכול לכבות אותן. כתוביות מוטבעות (או "פתוחות") מוטמעות באופן קבוע בפיקסלים של הסרטון, וזה מה שאתם רוצים עבור TikTok, Reels ו-Shorts, שבהם אין אפשרות להפעיל או לכבות את הכתוביות. צרו את קובץ ה-SRT בכל אחת מהדרכים; אופן היישום שלו תלוי ביעד של הסרטון.

כלל אצבע: אם לפלטפורמה יש מערכת כתוביות משלה, השתמשו בכתוביות רכות ותנו לצופים לשלוט בהן. אם הפלטפורמה מציגה את הסרטון במצב מסך מלא ללא אמצעי שליטה — כל האפליקציות לתכנים קצרים בפורמט אנכי — שלבו את הכתוביות באופן קבוע, כך שלא ניתן יהיה לפספס אותן ולא ניתן יהיה לכבות אותן.

כמה כללי תזמון שגורמים לכתוביות להיראות מקצועיות

• הקצו לכל שורה זמן מספיק על המסך כדי שניתן יהיה לקרוא אותה — כמדריך כללי, לפחות שנייה אחת, ואף יותר עבור משפטים שלמים.
• אל תתנו לכיתוב להישאר על המסך זמן רב לאחר שהדובר כבר המשיך הלאה; זה נראה כמו תקלה.
• יש לחלק את השורות בנקודות הפסקה הטבעיות, ולא באמצע משפט, כך שהמילים יתאימו לקצב הדיבור.
• יש להתאים את סימני הפיסוק לאופן הדיבור — משפט שנשמע כמו שאלה צריך להסתיים בסימן שאלה.
• הקפידו שאורך השורה יהיה קצר מספיק, כך שהטקסט לעולם לא ישתבר בצורה לא נעימה לעין על מסך הטלפון.

עיצוב כיתובים שנצרבו כך שיהיו קריאים

תזמון שנוצר אוטומטית הוא רק חצי מהעבודה; אם אתם משלבים כתוביות באופן קבוע, המראה שלהן קובע אם הן אכן ייקראו. ההגדרה הבטוחה והקריאה ביותר היא משעממת בכוונה: גופן נקי ללא סריפים, טקסט לבן עם קווי מתאר כהים או פס רקע חצי-שקוף, הממוקם בשליש התחתון של המסך אך מעל הממשק של הפלטפורמה עצמה. הימנעו מגופנים דקים, מצבעים בעלי ניגודיות נמוכה ומאפקטים חמודים — הם נראים נהדר על מסך העריכה שלכם, אך נעלמים על רקע עמוס בטלפון של הצופה.

נגישות היא לא רק יתרון נוסף

מעבר לאלה שמגללים את הסרטון ללא קול, הכתוביות הן האמצעי שבאמצעותו צופים חירשים וכבדי שמיעה יכולים בכלל לצפות בסרטון שלכם. הן גם מסייעות לדוברי שפה זרה, לאנשים הנמצאים בסביבות רועשות ולכל מי שמעבד טקסט מהר יותר מאשר דיבור. הוספת כתוביות מרחיבה את קהל הצופים שלכם, ובפלטפורמות רבות היא קשורה לשיעור צפייה עד הסוף גבוה יותר — דבר שהאלגוריתם מבחין בו. זהו אחד הדברים הנדירים שהם בו-זמנית הדבר הנכון לעשות והדבר החכם לעשות.

כיתובים לעומת כתוביות: זה לא אותו הדבר

אנשים משתמשים במילים הללו לסירוגין, אך קיים הבדל אמיתי שכדאי להכיר. כתוביות רגילות מניחות שהצופה יכול לשמוע, ולכן הן רק מתרגמות או מתעדות את הדיאלוג. כיתובים נכתבים עבור צופים שאינם יכולים לשמוע את האודיו, ולכן הם מתארים גם צלילים משמעותיים שאינם דיבור — [צלצול טלפון], [מוזיקה מתוחה], [צחוק]. בסרטונים ברשתות החברתיות, בדרך כלל מספיקים כתוביות של דיאלוג בלבד; עבור כל תוכן שמטרתו נגישות אמיתית, כיתובים שמציינים צלילים חשובים הם הבחירה המלאה והמכילה יותר.

העלאת קובץ SRT ל-YouTube, ל-Vimeo ולרשת

כתוביות רכות הן אותו קובץ SRT או VTT בכל מקום, אך כל פלטפורמה טוענת אותו בצורה מעט שונה. הידיעה היכן נמצא הכפתור חוסכת לכם חיפוש מתסכל.

• YouTube: פתחו את הסרטון ב-Studio, עברו ל"כתוביות", בחרו את השפה, ובחרו "העלה קובץ" — כשתתבקשו, בחרו באפשרות "עם תזמון".
• Vimeo: בהגדרות הסרטון, פתחו את הכרטיסייה "מתקדם" או "CC" והעלו את קובץ ה-SRT תחת הקטגוריה "כתוביות".
• באתר שלך: הפנה ל-VTT באמצעות אלמנט <track> בתוך התגית <video>, והנגן המובנה של הדפדפן יציג כפתור להפעלה/כיבוי של כתוביות.
• LinkedIn וכמה פלטפורמות אחרות: צרפו את קובץ ה-SRT בעת ההעלאה; בדרך כלל לא ניתן להוסיף אותו לאחר שהסרטון כבר פורסם, ולכן כדאי לעשות זאת מראש.

לוקליזציה: סרטון אחד, מספר שפות

מכיוון שקובץ הכתוביות הוא בסך הכל טקסט מתוזמן, תרגום הסרטון לקהל אחר אינו מצריך עריכה מחודשת של התוכן. צרו את קובץ ה-SRT בשפה המקורית, תרגמו את השורות תוך שמירה על התזמון, והעלו כל קובץ מתורגם כמסלול כתוביות נוסף. סרטון אחד יכול להכיל כתוביות באנגלית, בספרדית ובפורטוגזית בו-זמנית, והצופים בוחרים את השפה המועדפת עליהם. זוהי הדרך הזולה ביותר להגיע לקהל בינלאומי שתוכלו לרכוש — ללא צילומים חוזרים, ללא דיבוב, רק קבצי טקסט נוספים.

טעויות נפוצות בכתוביות שגורמות לסרטונים להיראות חובבניים

• אם דוחסים יותר מדי מילים על המסך בבת אחת — ואם הצופה לא מספיק לסיים לקרוא לפני שהטקסט משתנה, יש לחלק את השורה לשניים.
• כתוביות שמופיעות באיחור של פעימה אחת או נמשכות פעימה אחת יותר מדי; אפילו סטייה קלה בתזמון נתפסת כרשלנות.
• טקסט דק או בעל ניגודיות נמוכה, ללא קווי מתאר, שנעלם על רקע תמונות בהירות או עמוסות.
• מיקום כיתובים נמוך כל כך, עד שהם מתנגשים בממשק של הפלטפורמה עצמה בתחתית המסך.
• השארת שגיאות תמלול בולטות — מילה שגויה בכיתוב בולטת יותר ממילה שגויה בדיבור, מכיוון שהיא נשארת שם על המסך.